Перейти к основному содержанию

כמה זמן אנחנו מבזבזים על חיפוש חניה? מה אומר המחקר

"עוד סיבוב אחד ואני מוצא". כמעט כל נהג עירוני אמר את המשפט הזה. מסתבר שהסיבובים האלה נחקרו כבר עשרות שנים, והתוצאות מפתיעות.

צוות Peelpel3 דקות קריאה

איור: חניון מלא במבט מלמעלה, מסלול חיפוש מקווקו בין השורות ושעון עצר לצידו

השם המקצועי: Cruising for parking

בספרות המקצועית קוראים לתופעה "שיטוט בחיפוש חניה" (cruising for parking): נהג שכבר הגיע ליעדו, אבל ממשיך לנסוע בין הרחובות עד שמתפנה מקום. החוקר שהפך את הנושא לתחום מחקר של ממש הוא דונלד שופ, שפרסם ב-2006 בכתב העת Transport Policy מאמר בשם "Cruising for parking".

3.5 עד 14 דקות

במאמר סקר שופ מחקרים שנערכו בין 1927 ל-2001 בערים שונות. לפי הסקירה, הזמן שנדרש למצוא מקום חניה ברחוב נע בין 3.5 ל-14 דקות, ובין 8% ל-74% מהתנועה באזורי מרכז העיר שנבדקו הייתה של נהגים שחיפשו חניה. הטווח הרחב אינו טעות: הוא משקף הבדלים גדולים בין ערים, בין שכונות ובין שעות היום.

למה נהגים בכלל משוטטים

שופ הציע מודל פשוט להחלטה של הנהג: לחפש חניה זולה ברחוב, או לשלם מיד על חניון. לפי המודל, הסיכוי לשוטט עולה כשהחניה ברחוב זולה, כשהחניון יקר, כשהדלק זול, כשמתכננים לחנות זמן רב, כשנוסעים לבד וכשמייחסים ערך נמוך לזמן. המסקנה המרכזית שלו: כאשר מחיר החניה ברחוב נמוך משמעותית ממחיר החניה הסמוכה מחוץ לרחוב, נוצר תמריץ לשוטט, והשיטוט הזה עלול להוסיף לעומסי התנועה ולזיהום, וגם לצריכת הדלק ולסיכון לתאונות.

מדידה מודרנית: הניסוי בשטוטגרט

אחת הביקורות על המספרים הישנים הייתה שקשה למדוד שיטוט. ב-2018 פרסמו רוברט המפשייר ודונלד שופ ב-Journal of Transport Economics and Policy שיטה זולה ופשוטה: לספור כמה מכוניות חולפות על פני מקום חניה שהתפנה זה עתה, לפני שמישהו תופס אותו. על בסיס 876 תצפיות במרכז שטוטגרט שבגרמניה הם העריכו שכ-15% מהתנועה שם הייתה של נהגים שמחפשים חניה.

15% אולי נשמע פחות דרמטי מ-74%, אבל כדאי לחשוב על המשמעות: כמעט אחת מכל שבע מכוניות ברחוב לא נוסעת לשום מקום, היא רק מחכה שמשהו יתפנה.

ומה זה אומר על ישראל

לא מצאנו מחקר מדידה עדכני ומפורסם שבדק בשיטה דומה את שיעור השיטוט בערים בישראל, ולכן לא נצטט כאן מספר ישראלי. מה שכן ידוע הוא שצי הרכב בישראל גדל בהתמדה, כפי שפירטנו במאמר על המחסור בחניה, ושהרחובות בערים הגדולות לא מתרחבים באותו קצב.

המחיר הנסתר של "חניה חינם"

הלקח המעניין ביותר מעבודתו של שופ הוא שחניה "חינם" אינה באמת חינם. כשמקום ברחוב לא עולה כסף, משלמים עליו בזמן, בדלק ובעצבים, וגם הנהגים האחרים שתקועים מאחורי מי שמאט ומחפש משלמים חלק מהחשבון. מנקודת המבט של הנהג הבודד, חיפוש של עוד כמה דקות נראה סביר. כשמכפילים את זה באלפי נהגים בכל יום, מקבלים רחובות עמוסים יותר ואוויר מזוהם יותר.

איך מקצרים את החיפוש

  • לתכנן את החניה לפני היציאה מהבית, ולא אחרי ההגעה ליעד.
  • להשוות בין מחיר חניון לבין הזמן והדלק שעולה החיפוש. לפעמים הזול ביותר יקר יותר.
  • להזמין מראש מקום חניה פרטי ליד היעד, לשעה, ליום או לחודש.
  • בנסיעות קבועות, כמו לעבודה, לשקול חניה חודשית קבועה במקום חיפוש יומיומי.

ב-Peelpel אפשר לחפש חניה פרטית ליד היעד ולדעת מראש איפה תעמידו את הרכב. ואם יש לכם חניה שעומדת ריקה בשעות היום, פרסמו אותה ועזרו לנהג אחר לדלג על הסיבובים.

מקורות

  1. Donald C. Shoup, "Cruising for parking", Transport Policy 13(6), 2006, pp. 479-486 — Transport Policy (Elsevier), via EconPapers. נצפה ב-14 בנובמבר 2026.
  2. Robert C. Hampshire & Donald Shoup, "What Share of Traffic is Cruising for Parking?", Journal of Transport Economics and Policy 52(3), 2018, pp. 184-201 — Journal of Transport Economics and Policy, via IDEAS/RePEc. נצפה ב-14 בנובמבר 2026.
  3. Israel's vehicle fleet tops 4.2 million ahead of Independence Day (נתוני הלמ"ס) — Ynetnews. נצפה ב-14 בנובמבר 2026.

המאמר נכתב על ידי צוות Peelpel על בסיס המקורות שלעיל ומספק מידע כללי בלבד. נתונים והסדרים עשויים להשתנות; לפני קבלת החלטה, בדקו את המקור העדכני.

יש לכם חניה או מחסן שעומדים ריקים?

פרסמו ב-Peelpel והפכו מקום ריק להכנסה. או מצאו מקום קרוב ליעד.

עוד מהמגזין